הרעיון של בעיות סוררות (תרגום אחד מיני רבים לתופעה שכונתה באנגלית wicked problems) מלווה את העשייה והחשיבה הממשלתית כבר למלעלה מ-5 עשורים. הוא נוסח באופן ממצה במאמר שפורסם ב-1973 ועודנו חיוני מאוד לשאלות היסוד של העשייה הממשלתית גם ב-2021. בתמצית, המאמר טוען שהפתרונות המרכזיים שנהגו כדי להתמודד עם אתגרי המגזר הציבורי ב-70 השנים האחרונות כלל אינם רלוונטיים לסוג הבעיות איתן מתמודדות המדינות המפותחות. בין הפתרונות האלו המאמר מונה את הרעיון של גיבוש וקידום המקצועיות בקרב פקידי הממשל, מיקוד ביעדי על, פיתוח יכולות התכנון, והטמעה של מתודות מדעיות והנדסיות לקידום מדיניות. הסיבה שכל אלו אינן רלוונטיות היא שהן נועדו להתמודד עם בעיות ״מאולפות״, כלומר כאלו שיש להן תשובה אחת, שמשתמעת במונחים של כן ולא, ועם מצב עצירה ברור.
השבטיות הישראלית – המנגנון הסמוי המקשה על ההתמודדות עם משבר הקורונה
גלי סמבירא, מתן רוטמן ועמיחי דנינו
למה לקרוא?
הרשומה מצביעה כיצד החלוקה לארבעה שבטים בישראל (חילוני,דתי, חרדי וערבי) מעצבת את מנגנוני חלוקת המשאבים הציבוריים בישראל. קיומם של מנגנונים סמויים אלו מקשה באופן מהותי על קבלת החלטות מזווית לאומית בזמן משבר הקורונה. מנגנון חלוקת המשאבים מתמרץ ומחזק את המשך תופעת המגזור בחברה הישראלית ומחייב התייחסות מצד כל מי שעוסק בשאלת עתידה של החברה הישראלית.
תיראו מופתעים: החזקים יתחזקו והחלשים ייחלשו
מבט מערכתי על השינויים במטרות מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה
תקציר
מערכת החינוך הציבורית היא אחד מהאדנים המרכזיים עליהם נסמכת החברה הישראלית. תפקידיה של המערכת בהנחלת הערכים היהודיים והדמוקרטיים בצד הכנת התלמידים לשוק התעסוקה וצמצום פערים כלכליים וחברתיים, הכרחיים =&0=&. משבר הקורונה המטלטל את העולם והחברה הישראלית כולה, פגע בצורה קשה בתפקודה של מערכת החינוך בישראל.
במסגרת מסמך זה נבחן כיצד הממשלה ומערכת החינוך מתמודדות עם אתגרים אלו, ומהו מרחב הפעולה הקיים עבורן. במסגרת מסמך זה =&1=&. אלו הוצעו בעבר ע"י גורמי המקצוע ודרגי השטח ולא נענו בשת"פ מצד משרד החינוך מאז פרוץ המשבר. אנו מעוניינים להתמקד בשאלות אחרות: =&2=&
הנחות היסוד שבבסיס התמודדות הממשלה עם סבב הקורונה הראשון בישראל
ניתוח ביניים 'גל ראשון' | פברואר-יוני 2020
תקציר
משבר הקורונה נוהל באופן ריכוזי, המונע מניסיון להחזיר את המערכת הכלכלית לאיזון, שיקולי הטווח הקצר תפסו את הזירה ללא התייחסות לטווח הארוך ובראייה רטרוספקטיבית בוזבז זמן יקר והמערכת לא הצליחה עד היום להעניק מענה ממשלתי נאות למשבר. מטרת מסמך זה, שנכתב ע"י חברי הפורום לחשיבה ממשלתית, היא חשיפה של הנחות היסוד הסמויות ביסוד מערכות היחסים בין שחקני המפתח בממשלה, כפי שאלו קיבלו ביטוי במסגרת ההתמודדות עם משבר הקורונה והובילו לעיצוב התגובה למשבר. ייחודו של הניתוח הוא במיקוד בחשיפת הנחות היסוד הסמויות אשר עמדו בבסיס תהליכי קבלת ההחלטות הממשלתית במהלך הסבב הראשון. הנחות אלו אינן מדוברות, לעיתים אפילו לשחקנים הפועלים מכוחן ובתוכן, אך הן קובעות ומעצבות את דפוסי הפעולה של השחקנים השונים בשדה ומכאן חשיבותן הרבה. לעמדתנו, הנחות יסוד אלו מפריעות לעיצוב מענה ממשלתי הולם למשבר ושיח ודיון קונסטרוקטיבי עליהם, בניגוד ל"שיח האשמה" המקובל, תוך ניסיונות לשפרם יובילו ליצירת מענה ממשלתי הולם:
קבלת ההחלטות על מדיניות סגר במשבר הקורונה – איה השיקולים החברתיים ואמון הציבור
בשבועות האחרונים, היקף הסיקור התקשורתי מאפשר לנו הצצה נדירה לתוככי חדרי קבלת ההחלטות הממשלתיים סביב משבר הקורונה. בימים כתיקונם מערכות היחסים שבין פקידי ממשל בכירים לדרג הפוליטי הנבחר, לא מככבות במהדורות ואתרי החדשות. המשבר והמשמעויות מרחיקות הלכת של מדיניות הסגר מגבירות באופן ניכר את הקשב הציבורי ואת היקף הסיקור התקשורתי המופנה כלפי תהליכי קבלת ההחלטות ומאפשר לשחקנים השונים להתבטא באופן נרחב בכל הנוגע לאופן בו מתקבלות ההחלטות במשבר.
למה פראוור לא דפק על השולחן?
אודי פראוור הוא אחד ממשרתי הציבור שהשפיעו באופן העמוק והשיטתי ביותר על משרדי הממשלה בישראל בעשור וחצי האחרונים. ההשפעה שלו נמצאת באזורים שרוב האזרחים במדינה פחות מודעים אליהם – אגף חברה וממשל במשרד ראש הממשלה, אותו ניהל בין השנים 2006 ל-2018, הוביל מספר מהפכות משמעותיות בכמה מישורים: גישת התכנון של הממשלה, במנגנוני המדידה של הפעילות הממשלתית, הוא הוביל את הנושא של קידום שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות בממשלה בנוסף להשפעה על אינספור תהליכים, ומנגנונים המשפיעים על המערכת הממשלתית הרחבה.